סוג עוף/שלוחה: פטם
הנושא: אתור מוקדם של עליה בטמפרטורת הגוף בפטמים כתוצאה מחשיפה לחום
כאמצעי למניעת פגיעה בביצועי העוף, - השימוש בהדמיה תרמית.
החוקר: שלמה יהב, מנהל המחקר החקלאי
סיכום: מחקר בן שלוש שנים שיסתיים בסוף 2008 יעזור לקבוע באופן רציף מתי להקת פטמים עומדת להכנס לאיזור סכנה של עלית טמפרטורת גוף ולעצור תהליך זה. מדובר במצלמת אינפרא-אדום שיכולה לקבוע את טמפרטורת פני השטח של העוף וברגע שעופות יעברו סף מסויים שיקבע, תופעל מערכת הצלה.
בשנת 2006, נבדק הקשר בין טמפרטורת הגוף לבין טמפרטורת שטח פני העוף ונמצא מתאם טוב.
תקציר הדו"ח
עבודה זו מבוססת על ההשערה שניתן לעקוב אחר שינויים בטמפרטורת הגוף של העופות באמצעות מעקב אחר השינויים בטמפרטורת העור.
בשנה זו התרכז המחקר בברור היחס בין טמפרטורת גוף לטמפרטורת שטח פני הפנים, כפי שהיא נמדדת במצלמת אינפרא-אדום בעופות בשני גילאים הנתונים לשינויים בטמפרטורות הסביבה תוך חשיפה אקוטית או במהלך אקלום, כדי לבסס התאמה בין טמפרטורת הגוף וטמפרטורת שטח פני הפנים.
בשני הגילאים המערכת המווסתת את משק האנרגיה מושלמת ומתפקדת ולכן לתוצאה זו שני הסברים אפשריים:
א. הגיל הצעיר (19 יום) הוא הגיל בו מתקיימת תחלופת נוצות וכתוצאה מכך אין כסות מלאה של נוצות חדשות על פני העוף, בעוד בגיל 28 יום כסות זו, בדרך כלל, מלאה.
ב. היחס שטח פנים לנפח גדול יותר בגיל הצעיר בהשוואה למבוגר ומכאן השפעה גדולה יותר של תנאי סביבה.
העובדה שבחשיפה אקוטית ההבדל בהתאמה בין הגיל הצעיר לבוגר קטן לאין שיעור מזה שנמצא בעופות מאוקלמים מצביעה על כך שחשיפה אקוטית מהווה גורם משמעותי ללא תלות בגיל. עם זאת הירידה בהתאמה בשיעור של 20% מצביעה על כך שתהליכי אקלום בבוגרים יעילים יותר ויכולת ההתמודדות שלהם עם הורדת טמפרטורת הסביבה טובה יותר כתוצאה משני הגורמים שהוזכרו.